1 וַיִּסְעוּ מֵהַר ה׳ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת קטז תוס׳ ד״ה פורענות, אוֹתוֹ הַיּוֹם סָרוּ מֵאַחֲרֵי ה׳ וּבָרְחוּ מֵהַר ה׳ כְּתִינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר, לָכֵן בָּרְחוּ לָהֶם מִיִּרְאָה פֶּן יוֹסִיף לָהֶם מִצְוֹת. וְאָמַר הַכָּתוּב, רְאֵה כַּמָּה הֵם כְּפוּיֵי טוֹבָה, כִּי אַף בִּזְמַן הַמֶּרֶד הַזֶּה, אֲרוֹן בְּרִית ה׳ נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. הֵמָּה מָרְדוּ בְּמִסְפַּר שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית ה׳ מֵיטִיב עִמָּהֶם בְּמִסְפַּר שְׁלֹשֶׁת יָמִים. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁכָּתוּב בִּמְגִלַּת סְתָרִים, אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ ספרי עקב יא כב, מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁהוֹלְכִין זֶה מִזֶּה, זֶה הוֹלֵךְ מִיל לַמִּזְרָח וְזֶה לַמַּעֲרָב, נִמְצָא שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה שְׁנֵי מִילִין, כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב כִּי הֵמָּה נָסְעוּ מֵאַחֲרֵי ה׳ וְנָזוֹרוּ אָחוֹר דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים מִן הַשְּׁכִינָה, וּלְעֻמַּת זֶה גַּם אֲרוֹן בְּרִית ה׳ נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם לְהִתְרַחֵק מֵהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נִמְצָא רִחוּק דֶּרֶךְ שִׁשָּׁה יָמִים בֵּינֵיהֶם כְּדֵי לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה מִן הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר מָאֲסוּ בָהֶם.
2 וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁזֶּהוּ סוֹד נוּ״ן הֲפוּכָה. שֶׁבֵּין תֵּיבַת ״הַמַּחֲנֶה״ וּבֵין ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן״, כִּי נוּ״ן הֲפוּכָה אַחֲרוֹנָה מְרַמֶּזֶת עַל תְּלוּנָתָם ״זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה״, כִּי נוּן הַיְינוּ דָּג, אֲבָל נוּ״ן רִאשׁוֹנָה רֶמֶז שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְדָגִים, שֶׁעִקַּר חַיּוּתָם בַּמַּיִם, עַל כֵּן כָּל דָּג פּוֹנֶה פָּנָיו לָשׁוּט לְתוֹךְ הַמַּיִם לִמְקוֹם חַיּוּתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו אֶל שְׂפַת הַיָּם כִּי זֶה נִקְרָא פּוֹרֵשׁ מִמְּקוֹם חַיּוּתוֹ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בָּהֶם בראשית מח טז ״וְיִדְגּוּ לָרֹב״, שֶׁיִּהְיוּ כַּדָּגִים הַלָּלוּ, כִּי עִקַּר חַיּוּתָם בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם וְכַמָּשָׁל שֶׁהֵבִיא רַבִּי עֲקִיבָא לְפַפּוֹס בֶּן יְהוּדָה כוּ׳ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה סא:. וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בּוֹרְחִין מֵהַר ה׳ כְּתִינוֹק הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית הַסֵּפֶר הֲרֵי הֵם כְּנוּן דָּג הֶהָפוּךְ, הַפּוֹרֵשׁ מִמְּקוֹם חַיּוּתוֹ וּפוֹנֶה פָּנָיו אֶל הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל פָּנוּ פְּנֵיהֶם מִן אֲרוֹן בְּרִית ה׳ מִמְּקוֹם חַיּוּתָם, וְעַל כֵּן הַנּוּ״ן הֲפוּכָה, כִּי הָפְכָה פָּנֶיהָ מִן פָּסוּק ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן״ וּפָנֶיהָ אֶל תֵּיבַת ״הַמַּחֲנֶה״, רֶמֶז אֶל הַזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נָסוֹגוּ אָחוֹר מִן אֲרוֹן בְּרִית ה׳ וּפְנֵיהֶם אֶל הַמַּחֲנֶה, הַיְינוּ אֶל הָעָם, כִּי לְאַהֲבַת עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּנֵי הַמַּחֲנֶה מִסְתַּגְּלִים בָּהֶם, וּכְדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמַּחֲנֶה הוּא פּוֹנֶה עֹרֶף אֶל הַשְּׁכִינָה וּפוֹנֶה כָּל מְגַמַּת מַעֲשָׂיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם חָשׁוּב בַּמַּחֲנֶה אוֹ שַׂר וְנָגִיד עֲלֵיהֶם.
3 וְזֶהוּ עִקַּר הַחֵטְא בֵּינֵינוּ הַמְסַבֵּב אֲרִיכוּת הַגָּלוּת, כִּי בְּרֻבָּם כֵּן פָּנוּ פְּנֵיהֶם מִן אֲרוֹן בְּרִית ה׳ אֶל הַמַּחֲנֶה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת אֵינָן עוֹשִׂין לִשְׁמָהּ כִּי אִם כְּדֵי לְהִתְהַדֵּר בָּהֶם בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, וְנָטוֹרֵי קַרְתָּא כְּאִלּוּ הֵם הֵם חָרוּבֵי קַרְתָּא, וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁכֵּן הוּא וְאֵין אוֹמֵר הָשֵׁב, עַד אֲשֶׁר יַשְׁקִיף ה׳ וְיִרְאֶה וְיָסִיר רוּחַ זְנוּנִים מִקִּרְבֵּנוּ. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.
